לאחרונה מתקיימים מספר דיונים ברחבי הרשת על איכות האתרים הגדולים בישראל כאשר אחת הטענות המרכזיות כלפיהם היא שהם מעמיסים את העמודים ביותר מידי פרסומות.
אך האם טענה זו היא בכלל נכונה או שאלו האשמות שווא? האם באמת באינטרנט הישראלי יש יותר פרסומות ממקומות אחרים בעולם ?
יצאנו ובדקנו (או יותר נכון ישבתי ובדקתי) כאשר הבדיקה היתה פשוטה וכללה מעבר על מספר אתרים מובילים בישראל ובעולם וספירת מספר הפרסומות השונות שמופיעות בעמוד הבית של כל אתר.
התוצאות לא אחרו לבוא והיו מאד חד משמעיות. ההפרשים היו מדהימים, באתרים הישראלים ממוצע הפרסומות עמד על 17 פרסומות בדף הבית בעוד שבאתרים הבינלאומיים הממוצע עמד על 2 פרסומות בלבד. כמות הפרסומות לדף בעולם היא 10% מכמות הפרסומות בארץ.
אז למה זה בעצם, למה בכל העולם ל MSN יש 2 פרסומות בדף הבית ורק בישראל 15, ולמה אתרים שפונים לאותו סוג קהל יעד נוקטים בגישה כל כך שונה בקשר לכמות הפרסום כמו ה Financial Times שמכיל רק 3 פרסומות לעומת דה מארקר עם 21 פרסומות וגלובס המחודש עם ”רק“ 18, ואיך לעזאזל Yahoo מרשים לעצמם לא לשים אפילו פרסומת אחת בדף הבית, מה הם לא יודעים לעשות חשבון שם ? או שהם סתם שכחו ?
טענת ההגנה הרווחת היא שפה זה לא אמריקה, כמות הטראפיק היא לא אותו דבר ושצריך יותר שטחי פרסום בכל דף כדי להרוויח אך טענה זו מעלה כמה שאלות לא פשוטות כי הרי אם האתרים הישראלים אכן קטנים באופן משמעותי הרי שגם בצד ההוצאות ההבדלים הם משמעותיים ואמור להיות איזשהו איזון בין השניים. ומה עם המפרסמים ? כמה זמן הם עוד ימשיכו לפרסם בדפים בהם מתחרים איתם בו זמנית עוד 20 מפרסמים על תשומת הלב של הגולש וזאת כשיש ממול אלטרנטיבה כמו פייסבוק אשר מאפשרת פרסום מפולח בו הם מופיעים כמו גדולים לבד בעמוד, האם מפרסמים לא מוכנים לשלם יותר בתמורה לחשיפה איכותית יותר ? ומה עם הגולשים ? הרי מהם הכל מתחיל ובהם הכל נגמר, עד כמה אפשר למתוח את החוט לפני שהם יתעייפו מלחפש תוכן בין הררי פרסומות מקפצות ויצביעו ברגליים.
וזו בדיוק הטענה המרכזית של המקטרגים, שעומס הפרסומות באתרים הישראליים פשוט מראה חוסר כבוד מינימאלי הגובל בהתעללות בגולשים, שאסטרטגיות האתרים מנוהלות על ידי אנשי המכירות והשיווק אשר רואים רק דולרים בעיניים ושחוויית הגלישה באתרים נפגעת בצורה קשה כתוצאה מכך. אך גם פה יש צד שני למטבע, קחו לדוגמא את YNET אחד האתרים הישראלים היותר נעימים ומזמינים לטעמי ותופתעו לגלות שזה האתר המוביל את הרשימה בהפרש גדול מהשאר עם לא פחות מ 28 פרסומות בדף הבית, מה שמלמד אותנו שזה לא רק עניין של כמה אלה גם עניין של איך, כי כשמתכננים וממקמים בצורה חכמה את אזורי הפרסום חווית הגלישה נפגעת בצורה מינימאלית
ואולי בכל זה יש גם למנטליות ולאופי הישראלי חלק, בלקחת דברים לקצה, בלהעמיד בשורה אחת ליד השניה בסטות שמוכרות בדיוק את אותו הדבר ומתחרות אחת בשניה ,בלראות מי צועק יותר חזק ”רק היום בזיל הזול“ ובלחשוב שאם נתת משהו בחינם אז אנשים צריכים להגיד תודה ולספוג.
הפרסום באינטרנט הוא דבר חיובי מיסודו, הוא המנוע אשר מאפשר את הצמיחה וההתפתחות של התחום כולו, הוא מאפשר לנו הגולשים לקבל הרבה דברים בחינם כמובן מאליו, הוא מפרנס תעשיה שלמה ומאכיל הרבה פיות ותאמינו או לא פרסומות מביאות מסרים, מבצעים והצעות שהרבה פעמים מעניינות וטובות לגולשים. כולי תקווה שהאתרים הישראלים ישכילו וישנו את דפוס השימוש בפרסומות וימצאו את האיזון הנכון אשר מצד אחד ישרת גם את האינטרסים הכלכליים שלהם ומצד שני לא יפגע באינטרסים של הגולשים, מצב שבו כולם רק ירוויחו.
משובח גיא. מבחינה מחקרית נראה לי נכון גם לציין פרמטרים כגון סוג הפרסומת (תמונה, פלאש, טקסט) והגדלים ולא להתבסס אך ורק על כמות הפרסומות.
”למה בכל העולם ל MSN יש 2 פרסומות בדף“
הנתון הזה משתנה מהותית אם אנו מגלים שכל פרסומת תופסת חצי עמוד ועשויה מאנימציה מעוררת התקף אפילפסיה
התייחסות לפרמטרים נוספים גם תיתן אינדיקציה ברורה יותר בנוגע לתפיסת הפרסום והאופן בו הוא מוצג. היפותזה אחת יכולה בהחלט להיות שבשוק רווי פרסומות כמו ישראל המפרסמים יהיו הרבה יותר קולניים ואף אגרסיבים בכדי למשוך את תשומת לב הגולש כפי שציינת.
הי אמיר תודה
את המחקר המדעי אני ישאיר לאחרים לבינתיים
אתה יכול להיות בטוח שאנחנו גם שוברים שיאים בגודל הפרסומות, בצפיפות הפרסומות, בקריעת ה CPU של הפרסומות ומציאת מקומות לפרסום גם מתחת לשטיח או במקרה שלמטה מתחת לכפתור
http://www.keshet-tv.com/Starborn5/Default.aspx
שחק עם הניווט הראשי
ברור שאני בטוח
אחת הסיבות שמותקן אצלי ”משתיק פלאש“ בפיירפוקס. אני חושב שיש פה פוטנציאל למחקר יותר מקיף אך משהו כזה כבר חורג מגבולות פוסט בבלוג כמובן.
אגב, מה היתה ההגדרה לפרסומת בספירה? בנענע למשל שמתי לב ששותלים פרסומות בטורי תוכן ושאר טכניקות מהסוג הזה. האם ספרת פרסומות ”סמויות“ מהסוג הזה?
הבעיה היא לא רק באנרים מעצבנים הקופצים להם, אלא גם פרסומות סמויות (דייהטסו מכונית טובה מבית טוב) שאתה לא תמיד שם לב שאנשים דוחפים לך (קוקה קולה טעם החיים) לתוך האתר שלך (נייקי גוסט דו איט) …
:)
אמיר מה שספרתי זה באנרים, גיפים ואזורים עם הודעות טקסטטואליות,עוד יצאתי בסדר וכל אזור שכזה נספר כפרסומת אחת (למרות שבפועל יש שם בד“כ 3-4 פרסומות שונות)
מורד אתה צודק מאה אחוז, יש גם את עניין התוכן השיווקי שאליו לא התייחסתי.
אכן פוסט משובח.
משתלב מצויין עם משהו שכתבתי לא מזמן
האם כדאי לפרסם באינטרנט?
http://webster.co.il/2008/03/18/852/
גיא ידידי
אכן פוסט משובח
אני חושב שכמו שאמיר אמר יש עוד פרמטר - אחוז שטח הפרסום
אין ספק שלרצון הישראלי ליותר גדול ויותר חזק ויותר צעקני יש השפעה על הויזואליות של עמודי הבית אבל גם תופעת העדר משחקת כאן תפקיד. לאף אחד לא היו את הביצים לעשות את זה אחרת.
בישראל לא פועל חוק הזנב הארוך של ווב 2.0, אלא חוק הזנב הקצר של תרבויות בולשביקיות הנעדרות מוכוונות ללקוח. בישראל רוצים לסחוט מקסימום פרסומות והקוראים הצייתנים מהצבא ומבית הספר לא מורדים. אנחנו לא תרבות מערבית , אלא תרבות מזרחית, קוקטייל של וודקא עם עראק, מזרח אירופה עם המזרח התיכון, סאדם חוסן עם צ‘אוססקו. אנחנו עאלק מערב.
חנן תודה למרות ששוב הבעיה לדעתי היא לא בעצם הפרסום באינטרנט (שלרבים הוא עובד ועובד טוב) אלה בדרך שבו הוא מוגש לגולשים.
עוזי, תודה גם לך, כפי שאמרתי את אחוז שטח הפרסום לא בדקתי אבל בהרגשה, המצב בפרמטר זה לא יהיה יותר טוב בהרבה אם בכלל. ואתה נוגע בפרדוקס הישראלי מצד אחד יש פה ריכוז של סטארט אפים שמחדשים את האינטרנט לכל העולם ומצד שני האינטרנט המקומי נמצא בהרבה מובנים אי שם מאחור.
לגבי הנקודה האחרונה גיא, כמי שרואה את זה מהכיוון של תחום השמישות ואינטראקציית אדם-מחשב, ישראל מאוד טובה בטכנולוגיות חידושים והמצאות אך לא בשום דבר שקשור לחווית שימוש היכן שפעמים רבות ניכרים זלזול ובורות. החשיבה והיכולות הם בעיקר הנדסיים הרחק מעיניי וידיי המשתמשים וכל מה שנמצא על פני השטח ודורש אמפטיה, רגישות, התחשבות, עידון וסיגנון כמעט מוזנח לחלוטין.
נזכרתי במשהו שכתבתי על הפרסום המקומי בספטמבר 2005 שמתקשר לנושא הדיון http://www.amirdotan.com/blog/?p=26
:)
יפה אמיר זה לפני כמעט 3 שנים ומסתבר שאפלו הגבתי שם, אפילו אמרתי פחות או יותר אותו דבר
לגבי התגובה הקודמת אני לא חושב שהבעיה היא של יכולות בכל הקשור לחוויות משתמש אלא יותר ברמת החשיבות שמייחסים לזה פה.
הדברים מאוד קשורים. ברגע שלא רואים חשיבות לא רואים גם חשיבות להתמקצע, להשקיע וללמוד. אין אפס.
מעניין אותי אם יש לך או למי מהמגיבים כאן איזשהו מידע על עמודים ביפן וסין (נדמה לי שאמיר יכול לעזור). שם הפרסומות המרצדות והרוקדות הן תפאורה אורבנית נפוצה עוד הרבה יותר מאשר בישראל ומקשטות קירות של הרבה ביניינים, גשרים וכו‘. מעניין אותי האם זה מתורגם גם לחווית הגלישה ברשת אצלם. מי שיודע שיגלה
בבטא של הפורומים החדשים של תפוז זה בולט מאוד:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumId=2000
וזו אכן אחת התלונות העיקריות של הגולשים. מעניין אם תפוז יקשיבו להם.
אני אומר - להאשים את תפוז!
תענוג של מאמר.
מזמן לא ביקרתי אצלך, עכשיו אני קופץ ממאמר אחד ללינק שהוא מוביל אליו
כמו ילד שנתנו לו לקחת מה שהו רוצה מחנות צעצועים