בשבועיים האחרונים הייתי בארץ אחרת בסביבה קצת אחרת ופגשתי הרבה מ“האחרים“.
האנשים האלה למרבית הפליאה לא מדליקים מחשב דבר ראשון בבוקר אלא יושבים עם קפה וקוראים עיתון …אמיתי…מנייר. וזה לא רק שהם לא שמעו על מותה של העיתונות, מסתבר שגם על סופה הקרוב של הטלביזיה הם לא שמעו ואת האולימפיידה לדוגמא הם חוו דרך הדבר הזה, אתם יודעים, שנרדמים מולו.
התקשורת בין ”האחרים“ אינה מתבצעת דרך תוכנות מסרים וגם לא דרך רשתות חברתיות, הם פשוט נפגשים וסביב שולחן על ארוחה טובה יושבים ומדברים כמעט על כל נושא שבעולם, אך סביר להניח שפייסבוק, ווב סמנטי וכיצד להפוך את האווטר שלך למנגה לא יהיו חלק מהשיחה.
”האחרים“ אומנם משתמשים באינטרנט ובאמצעים טכנלוגיים אחרים אך הם עושים זאת ללא תשוקה אמיתית, הם יקנו מק אך לא ינסו להוכיח לכל העולם שהוא עדיף על פי.סי, הם יעבדו על לינוקס כי ככה זה בא מהחנות אך לא יבינו כלום בגישת הקוד הפתוח ואם היה יוצא להם לנסות את טוויטר הם היו עוזבים אחרי פעמיים..לא בגלל השנאה למציצנות או הסלידה מהחשיפה …סתם בגלל שזה לא עובד.
אז אם גם לכם יוצא לצאת לדקה מהביצה ולפגוש את ”האחרים“, קחו בחשבון שאין להם מושג מה זה טקראנץ‘ והם גם לא יודעים מתי יצאה הגרסה האחרונה של דלישס, הם לא שמעו על הספאם בפייסבוק וחלקם אפילו יטען באוזניכם שויסטה היא אחלה מערכת הפעלה.
אך לפני שאתם פוצחים בויכוח סוער ובמשפטי תוכחה מלאי חשיבות כדאי לזכור ש“האחרים“ יודעים לא פחות טוב ממני וממך, הם הרוב, והם תמיד… אבל תמיד צודקים.
Welcome back.
אפשר לחדד ולומר שהאחרים הם הלקוחות. הם לא בברנז‘ה, לא מכירים את הז‘רגון, ולא קוראים את הבלוג של הגורו הזה או של העיתונאי ההוא. הם פשוט יודעים מה עובד בשבילם.
עם זאת, חברה לא יכולה להפנות גב לקהילה שמתוכה היא יצאה.
אני חושב שחברות שעושות שימוש מושכל בבלוגים מצליחות להפריד את הפנייה לברנז‘ה מהפנייה ל“אחרים“. רוצה לדבר עם הברנז‘ה בז‘רגון מקצועי, להפריח הגיגים, ולרפרר לארינגטון וטים אוריילי? עדיף לעשות את זה בבלוג מאשר בשיחות עם לקוחות או עם התקשורת המסורתית.
באופן אישי אני מאד אוהב להתחבר ל“אחרות“ הזו. זה חשוב מאד בשביל לקבל פרספקטיבה נכונה על השוק שאנחנו פועלים בו.
ישראל אתה כמובן צודק בכל מילה
זה שהם לא יודעים מתי יצאה הגרסה האחרונה של דלישס.. חמור מאוד.
:-| מעבר לעובדה שהברנז‘ה מדברת ווידג‘טים, לינקים, גוגל ויאהו, rss ושאר קללות,
ההתעסקות היא גם בכלכלה, תעשייה ושוק ההון שמובלים ע“י מספר חברות ענק מתחום הטכנולוגיה.
נראה לי שגם ב-1910 לא הרבה התעניינו במכוניות, ואפילו לעגו להן ולדרך החדשה שהן טוו,
אבל 17 שנים אח“כ ולפורד T היו 15,000,000 מכוניות בחוץ
(אהה כן, וגם פסי היצור ודרכי התחבורה של האנושות השתנו לבלי הכר)
גם בישראל יש כאלו אנשים. יש לי חבר שמתוך בחירה אין לו פרופיל בפייסבוק והוא עוד מסיים דוקטורט בפסיכולוגיה.
מחר אני אכיר את אלו שלומדים איתי בחוג לתקשורת. הם מגיעים מלפחות 6 מדינות, אז אני אוכל לברר עד כמה להיות מחובר למה שזז באינטרנט הוא כורח המציאות במדינה שהם באים ממנה.
אני לא חושב שצריך להעביר ביקורת על מי שמעדיף לא לשחות במים העמוקים של האינטרנט, או להיכנס איתו לשיחות תוכחה, אבל כשאני נתקל באנשים האלה בעמדות מפתח מקצועיות ואין להם את הכלים להבין את העבודה שעליה הם אמונים - זה גורם לי לחוסר נוחות.
בעיקר כשאי אפשר להסביר להם מה שאתה למדת ב-12 שנים של אינטרנט, ב-15 דקות שיש לך למכור להם רעיון שאין להם סיכוי להבין.
ורק דוגמא קטנה:
בזמן עבודתי באחד ממשרדי הפרסום הגדולים בתחום האינטראקטיב, הגענו לחברת תקשורת גדולה עם מצגת מפורטת עד דק לפלטפורמה אינטרנטית שפיתחנו עבור בני נוער.
ישב שם צוות של מנהלות שיווק ופרסום, שצפה במצגת בעלת כ-70 עמודים המפרטים פיצ‘רים, התנהלות גלישה וכו‘… ובסוף המצגת הגענו לשקף בו תכננו להציג מספר שמות לדומיינים.
בשלב זה עצרה אותנו אחת ממנהלות השיווק ושאלה ”מה זה דומיין“?
אחרי שהחנקנו גוש בגרון והסברנו לה, התגובה שלה היתה ”אה, זאת רק הדבר הזה שרשום למעלה בדפדפן - מה זה משנה…“?
במצבים כאלה אתה שואל את עצמך, אילו כלים יש לאותה מנהלת שיווק להבין ולהעריך את העבודה שעשית במשך שבועות על פיתוח פלטפורמה אינטרנטית כזאת או אחרת.
איך אתה מתמודד עם מקרים כאלה…?
עומר ברור שיש ”אחרים“ בכל מקום וגם בישראל, אלו טיפוסים בינלאומיים וחוצי גבולות
מייקל אתה מערבב בין אנשים ”רגילים“ לבין אנשי מקצוע שאין להם את הידע הדרוש, בכל מקרה גם אני אחרי 70 עמודים שמפרטים פיצ‘רים הייתי שואל מה זה דומיין
אני מריח טרנד חדש
ה“אחרים“ הזה הולך להיות פה טרנד רציני מאד
למשל
שושי אשתי היקרה מתכננת מהפכה
היא מתכוונת להשתלט על מעצמה כלשהי ( עדיפות לרוסיה מכורתה הגדולה , ומשם להשתלט על העולם כולו ) ואז להקים מדורה גדולה בה יישרפו כל אמצעי הטכנולוגיה
סלולר, מחשבים, אפילו פקסים
היא טוענת שהיא מוכנה להפרד מהטוב שבטכנולוגיה אם תצליח באותה הזדמנות להפטר גם מהרע אני בתוך חובב טכנולוגיה מושבע מסכים איתה שיש הרבה רע, למשל הבניזונה שמחליפים סרטי פורנו עם סרטי ילדים באימיול
אבל למה לשרוף באותה הזדמנות את ebay , מאז ימי שוקחתן ביודה לוי לא היה דבר כזה….